שלושה ימים והחברה שלי אוכלים/טועמים/משווים ביסקוטי,
עם האלה המתוקים יותר, העשירים באגוזים, אולי ברכים או דווקא בנגיסים…
וביום השלישי,
נפלה ההחלטה,
זה זה זה.
הניצנוצים האלה שמדליקים בי אש וניצוצות וחיכוך כפות ידיים אחת בשניה, חלומות הלילה והרבה שעות מטבח ודי מעט שעות שינה.

על שום מה ההתלהבות?
על שום כך שאין דבר העומד בפני הרצון,
אין מאכל אהוב, שעליו אנחנו צריכים לוותר, ברגע שהוצאנו מהצלחת את המוצרים מהחי.
מי אמר ביסקוטי מי ולא קיבל, מי???

שטה לי במסלול של אתגרים והפעם,
ביסקוטי,
סתם עוגיה יבשושית, טען לו מעל המיקלדת,
יבשושית??? זעקתי,
אין לך מושג על מה אתה מדבר, אם יש עוגיה מעניינת בתוכן שלה, בפריכות הנגיסית הזו ובדרך ההכנה שלה, יותר מזו???

הזכרתי ניצוצות, קסמים,
אז כן, לא פשוט לקחת, איזה שהוא בצק עם מינימום שלוש ביצים פלוס חלמון…סורי, גם לי זה לא נעים.
מצד שני לא לחנוק את הבצק במיני קמחים לכדי יציקה ועוד שוברת שיניים.
למרות שחלק מהעניין פה הוא בהחלט להגיע לנגיסות מתפצחת
וששומעים אותכם עושים קחחחצק עם השיניים.

ומה נפלא, למצוא שניתן להמיר לקמח כוסמין מלא ולמצוא תחליפים לביצים, כיוצרי דבק ונפח וסוכר שיהיה בריא יותר.
כשעדיין לא מכירים, מתנסים, הכל נשמע בטח מה זה מבאס
ומה היא רוצה, מה זה משנה, שוב להפוך ת'מטבח ואולי גם לזרוק לפח…כן, גם זה קורה, אהה? לכם לא?

בחופשת הקיץ האחרונה, שהינו הרבה מעבר לתוכניות בארץ,
הייתי עסוקה בסדנאות, הדרכות ועוד.
ה'בית' שלנו, איפה שהמזוודות מתרוקנות ותכולתן עוברת לארון, ברוב המקרים,
הוא בבית ההורים של בן זוגי.
דונט וורי, זה המקום הכי הכי בשבילינו להיות בו,
ההורים שלו, הסבאסבתא של הילדים שלי,
הם בין הדברים הכי טובים שיכולתי לבקש,
וחוץ מהחוץ,
הם טבעונים, הבית טבעוני,
מעבר לזה, הם שותפים מלאים למילוי המקרר והמגרות בקילוגרמים של ירקות ופירות.

לסבתא יש עוגות ועוגיות, שהן שלה ולתמיד.הרוגלך, עוגות הצמה והביסקוטי…
באחד הבקרים ששתינו על שייק רענן,
על הגז גבינת קשיו,
החלטנו שאנחנו 'מטבענות' מתכון סבתא עתיק וידוע בטעמו אצל כל בן שלה, יש לה רק כאלה וכל נכד נכדה וכלה.

המתכון שלה מלכתחילה לא דומה כלל לביסקוטי הרגיל והמוכר ואולי בזכות ייחודו, שמו יצא לפניו.

המרכיב העיקרי במתכון המקורי הוא קצף ביצים וממש מעט קמח.
מאתגר משהו…
השאר, כשמו כן הוא, ביסקוטי, 'נאפה פעמיים'.
רק הפעם זה לא בצק שניתן לעבד אותו בידיים,
רק להעבירו לתבנית אפיה.
האמת, המתכון כל כך פשוט.
מה שכן, כדאי ומומלץ להכיר את המטריה של הקסם הטבעוני,
הקצפת מי חומוס!
ורצוי להיות עדינים, ספציפית ובכלל, רק טוב.

ב ב ק ש ה ,
קיראו היטב את כל ההכנות, ההסברים ורק אז קיפצו למים הממכרים…

למתכון :

למצרכים:
1 כוס מי חומוס (מצנצנת, מפחית…ממי הבישול הקצף לא יצא לי מספיק חזק) להקצפה
250 גרם מיקס אגוזים וצימוקים/אוכמניות/חמוציות מיובשות (ממליצה ללכת על כמות גדולה של אגוזים, השאר הפירות) חתוכים
1/2 כוס סוכר קוקוס (רגיל גם הולך)
14 כפות קמח כוסמין
1 כף קורנפלור
1 כף מיץ לימון
1 כפית אבקת אפיה ללא אלומיניום
1 כפית קינמון
גרידה ממקל וניל, לא תמצית נוזלית!
גרידת תפוז, לפי הטעם
1/2 כפית זרעוני שומר

אופן ההכנה:
לחמם תנור לחום 160 מעלות, על טורבו.
להכין תבנית אינגלישקייק, עם נייר אפיה, מוצמד היטב לדפנות.
להקציף את מי החומוס בלבד, על מהירות גבוהה, 7 דקות, עד שמתקבל קצף לבן גבוה ויפה וחזק כמובן…
להוסיף את הסוכר בהדרגה, ממש כמו עם קצף ביצים.
להוסיף את מיץ הלימון, הקורנפלור ולהקציף עוד כמה דקות.
עם לקקן, בעדינות, לערבב בתנועות קיפול עדינות, את הקמח, א. האפיה והתבלינים.
להוסיף את המיקס אגוזים וכו, ב ע ד י נ ו ת !
להעביר לתבנית,
ולתנור, לאפיה ראשונה של 45 דקות, להרגיש שהעוגה יציבה, אם לא מספיק, להוסיף עוד 5 דקות.
להוציא, לתת לעוגה להתקרר לחלוטין.לא להוציא מהתבנית.
כשהיא קרה לגמרי, אבל ממש.
להעביר אותה הפוכה, בעדינות, לקרש חיתוך, להסיר את נייר האפיה.
בעזרת סכין חיתוך טובה, לפרוס לפרוסות בעובי של חצי ס"מ, תוך כדי החזקת העוגה והצמדת החתיכה הנפרסת לעוגה עצמה,
לעזור במניעת ההתפרקות.
להעביר את הפרוסות לרשת התנור ולהחזיר לאפיה של 15 דקות על חום 130 מעלות, להוציא, להפוך ולאפות עוד 15 דקות.
להוציא את הרשת מהתנור, לתת להתקרר
והמחייה.