הוא פיקנטי, הוא עשיר, הוא הזדמנות מחממת, גם מבחינת עושר תזונתי, חלבון צמחי פשוט זמין וקל, קל להכנה, קל לעיכול.
העדשים הצהובות, גם הן כמובן, שייכות למשפחת הקטניות. כייף שיש מגוון שלהם, עדשים שחורות, עדשים ירוקות, עדשים צהובות או כתומות, עדשי קוויאר ועוד. לכל אחד מהסוגים יש את הייחוד שלו, טעם ספציפי, טקסטורה שונה, התאמה מתי להשתמש באיזה מהן, אילו עדשים מתאימות לאיזה תבשיל וכמובן גם הערכים התזונתיים של כל סוג וסוג.
את העדשים הצהובות הכרתי בהודו, למדתי אותן ואיתם, להכין מנות הודיות נהדרות.
אחת מהן זה המרק הזה.
העדשים מפוצצות בחלבון ובסיבים תזונתיים. היום כל מטבח כמעט משלב את העדשים בתפריט השבועי, אם לא היומי.יש בהם תועלות תזונתיות מעולות, ומאד כדאי לצרוך אותם יותר ויותר, כך גם הגוף, מערכת העיכול, יתרגלו אליהן.יש להם השפעה על מאזן הסוכר, השומנים והכולסטרול.
מינרלים וויטמינים יש בשפע, מברזל, אבץ אשלגן ומגנזיום, לויטמיני B ועוד.
העדשים כולן, דלות בקלוריות ובשומן הן בעלות ערך גליקמי נמוך.
רצוי להשרות אותם, לכמה שעות, והנבטה, גם היא, תעלה את ערכן וזמינותן בספיגה לגוף.