היום הוא יום של אהבה.ואתמול מה היה? ומחר מה יהיה?
אם יש משהו שעושה לנו סטופ קטן, בתוך ההמולה שבשגרה,
מזכיר לנו, את מה שיש, שכבר יש ובטונות, אני חוטפת אותו ומחזיקה חזק.
יש תקופות ויש ימים,
לקום בבוקר ליום מפוצץ בעשייה ויצירה, שאני בחרתי,
שיצרתי, שלא ויתרתי, אפילו שלא ידעתי לשים שחור על גבי תכלת, לאן בדיוק בדיוק פניי,
רק ידעתי שהגיע הרגע לשזור את כל הזר פרחים לכדי שזירת פלטפורמה,
ולצקת לתוכה את כל השנים, הניסיון, הלימוד, המפגש, האומץ והטיפשות, החלומות שאין להם סוף,
לכדי בלוג, שהוא הבית.שיש בו חדרים מוארים, גדולים, יש קטנים וצפופים ויש כאלה שמחכים להתמלא…
שהוא בעצם בן שנה, בפעילות מעולה, בכל יום לומדת, רוכשת עוד מתנה,
החוצה ופנימה.מקבלת ומחזירה.מעגל.
לפני מספר שבועות, כתבתי פוסט בדף האישי שלי בפייסבוק, שהתחיל כך:
" ההההה אין לי מילה שיכולה לתאר, להסביר או להעביר, אולי מתנה תהייה המילה הקרובה לשם,
ההההמתנה
שהבטחתי לעצמי כשהייתי נערה,
שאת חיי אצור, בדרך שלי, גם אם שונה, מורכבת, אולי לא מקובלת ואהיה ואעשה את שנכון וטוב לי ובו אני מאמינה".
פוסט מתוק מלא באהבה והעוגה נראית נפלאה
תודה רבה יפעת, שימחת!